פורסם לראשונה בבלוג "צ'יפס", 24/07/2009
 |
| (תמונת שער "זמן חיפה/קריות": צילום- טל צבר, עריכה: מירי מילמן. מימין לשמאל: עדי אלקובי- תופים, טירן עזרא- שירה, אלרם בוקסר - גיטרה ובנוסף, מפיקה המוזיקאלי של הלהקה, גיא גולדנברג - גיטרה, אייל בן שושן - בס) |
ביום רביעי שעבר השיקה להקת "פריום" במועדון הסיטי הול בחיפה את המיני אלבום החדש שלה. שתי להקות מטאל ישראליות הגיעו לחלוק לה כבוד- אבל אין ספק, כי "פריום" היא הדבר האמיתי. בשבוע הבא תמריא הלהקה לגרמניה כדי להייצג את ישראל בפסטיבל המטאל ללהקות מטאל לא מוחתמות שיתקיים בווקאן.
לפני כמספר שבועות, פרסמו מקומוני "זמן חיפה" ו"זמן קריות" את הכתבה שלי על "פריום", להקת מטאל צעירה מהקריות (שכללה גם ראיון עם ארבעה מתוך חמשת חבריה). כמו כן, פרסם אתר האינטרנט של "מעריב" (NRG) את הכתבה במסגרת סופ"ש מטאל שנערך במדור התרבות שלו.
מסתבר ש"פריום" לא עוצרת לרגע ובשבוע שעבר ערכה הלהקה את הופעת ההשקה למיני אלבום הראשון שלה, "דה ניו לאו", במועדון הסיטי הול בחיפה במסגרת ערב משולש יחד עם עוד שתי להקות מטאל- "כנען" (מנהרייה) ו"פאנטום פיין" (מרחובות). העובדה ששתי הלהקות האלה עברו מרחק לא קטן עד חיפה, מראה שמעבר להערכה שיש להם לקהל חובבי המטאל של הסיטי הול, (שמתפקד מזה שנים רבות כבית חם למגוון רחב של הפקות, יוצרים ולהקות שונות) יש להם הערכה עצומה ללהקת "פריום", שתייצג אותנו השנה בפסטיבל העולמי ללהקות מטאל לא מוחתמות- "ווקאן אופאן אייר", שתיערך בגרמניה בין התאריכים 30/7- 1/8. אין ספק המוזיקה שעושים חברי להקות "כנען" ו"פאנטום פיין" (שארחו את הזמרת מירי מילמן בגרסת כיסוי לשירם של להקת "נאברמור", "דה ריוור דראגון האס קאם") היא בסדר גמור וסחפה אנשים בקהל לטירוף חושים, אבל כשהגיעה שעתה של "פריום" לעלות על הבמה, אי אפשר היה שלא להבחין שמדובר בלהקה מסוג אחר- כזאת שהכימיה בין כל חבריה, שכל אחד מהם הוא וירטואוז בפני עצמו התורם את חלקו לשלם הגדול, היא מעבר למילים ולמוזיקה. בשעה שמכבי חיפה פרקה יריבה צפון אירית 6-0 בדרך לשלב הבא בגביע האלופות, עלתה "פריום" לבמה ופרקה כמויות חשמל נכבדות על הקהל שהגיע למקום.
(מתוך דף הפייסבוק של להקת "פריום")
ההשתלטות של גיא גולדנברג (גיטרה), אייל בן שושן (בס), עדי אלקובי (תופים), טירן עזרא הסולן, שניחן ביכולת ווקאלית מרשימה, ומעל כולם אלרם בוקסר (גיטרה), שגם על הבמה המשיך לתפקד כמפיק המוזיקאלי של הלהקה במלוא מובן המילה, על הסיטי הול הייתה מידית. בין רגע התמלאה רחבת המקום כמעט עד תומה, ידיים הונפו באוויר והכאוס שלט.
בזה אחר זה, ניגנה "פריום" את שירי המיני אלבום החדש, שירים חדשים מתוך האלבום הבא ואף הוסיפה שני קאברים- "טוקסיקס גרבאג' איילנד" של להקת "גוג'ארה" ו"איי אם ברוקן" של להקת "פנטרה", ממנה הם הושפעו בין היתר. שי שליבו, הבחור הצעיר שהיה הרוח החיה והמארגנת מאחורי פסטיבל המטאל "הללויה", שנערך לפני מספר חודשים זאת השנה השנייה ברציפות, היה אחראי גם על האירוע הזה וחברי "פריום", אף חלקו לו כבוד כשהעלו אותו על הבמה באחד השירים. כמה סמלי היה שהשיר האחרון שבוצע באותו הערב היה דווקא השיר ששלח את הלהקה לתחרות העולמית בגרמניה, "רטינה". ההשתחוות של חברי "פריום" בסיום הופעת ההשקה, בפני הקהל שהגיע לחגוג איתם וקפיצתו של אלקובי אל הקהל מיד אחר כך, הראתה יותר מכל דבר אחר ש"פריום" היא להקה שלא רק שמחוברת לקהל שלה, אלא גם קורצה מחומר אחר. אין ספק שההופעה הזאת היא רק הצהרת כוונות לא מודעת להופעתם במסגרת תחרות ה"מטאל בטאל" העולמית שתיערך בשבוע הבא בגרמניה. מכאן אני מחזיק להם אצבעות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה