יום רביעי, 5 בפברואר 2014

שירו איתו: רועי פרייליך ו"המתוקים רצח" בהופעה


"הפה הגדול" החדש של המוזיקה הישראלית. רועי פרייליך. צילום: חן לב

להקת "נערות ריינס" (רועי פרייליך- גיטרות ושירה, גיא גולדשטיין- בס, וניר וטשטיין- תופים), הייתה אחת התופעות המרתקות והמעניינות שצצו בשולי המוזיקה הישראלית של אמצע שנות האלפיים. בעיקר בגלל שסגנונה המוזיקלי התכתב עם להקות שעשו רוקנ'רול בסיסי, בתיבול פאנק משנות השבעים. אחרי שני אלבומים מעולים (ועם נסיעתו של גיא גולדשטיין לחו"ל) החליט רועי פרייליך לעבוד על אלבום סולו משלו- "מעלה עשן". לצורך כך, הוא איגד סביבו את ההרכב "המתוקים רצח": ניר גבריאלי, יוני שלג (או ג'וני סנואו- הזכור מה"מוגו'ס" של אסף אבידן), דני עבר-הדני (הבת של) ואביחי טוכמן (שמלווה את פרייליך כבר מתקופת "הנערות", על תקן מפיק מוזיקלי וכנגן בס מחליף).  

 
 
בחמישי האחרון, הוא עלה על במת "לבונטין 7" כדי לתת פרשנות שונה לכמה שירים מוכרים של "הנערות" וכן טעימות נוספות מהאלבום הקרוב- בהם גרסאות ל"סערה חשמלית" ול"הפרעת קשב" הנהדרים ששוחררו כסינגלים. למי שלא מכיר את האיש, מדובר ב"פה הגדול" החדש של הרוק הישראלי- לו מראה ג'יימס דיני וואקליות מפתיעה. בגלגול הנוכחי של פרייליך, הוא נפרד לרוב מהחשמלית האימתנית, הנצחית והאדומה שלו לטובת התמסרות למיקרופון ולמילים. הצליל המיוחד שהוא תמיד נוהג להוציא ממנה, ושמזהה אותו עם הסאונד של "הנערות", היה מאוד חסר לי בתחילת ההופעה ולשמחתי אחרי "תכבי את הטלוויזיה" ו"בית אחרון"- כשהגיע תורו של "רוצה להישאר רעב", הגיטרה שבה להשתתף בעניין. עוד לפני כן, לקהל נערכה היכרות עם "מעלה עשן" ו"הלילה היא תרקוד"- מהאלבום הצפוי.


באמצע הערב הגיע תורו של האורח ערן צור, לעלות על הבמה. למי שלא יודע, עבור פרייליך שכבר בשנות התשעים שיתף פעולה עם גיא גולדשטיין, חברו מ"הנערות", בעיר הולדתם חיפה- מדובר בסוג של סגירת מעגל שכן צור היה אחד מאושיות הרוק הראשונות שפרצו בשנות התשעים הזכורות לטובה, מבירת מישור החוף הצפוני אל תל אביב. 


סגירת מעגל חיפאית. ערן צור ורועי פרייליך. צילום: חן לב

במהירות עברה החשמלית האדומה לידיו של צור, כאשר פרייליך מלווה אותו בטמבורין. זאת לביצוע השיר החדש "גרוטאות", שנשמע כמו נכתב על ידי צור ויכול בקלות להיכנס לאחד מאלבומיו. אחר כך אף זכה הקהל לביצוע משותף של השניים ל"פרפרי תעתוע" (שהפך בקולו המונוטוני של פרייליך לעוד יותר מלנכולי) "עלבון" (שלצורך ביצועו עבר הבס מידיו של טוכמן לידיו של צור), "קרבות תרנגולים",  ולקינוח "יום ראשון", הלהיט הכי מוכר של "נערות ריינס"- שבוצע כהדרן ואותו העביר צור מטאמורפוזה של 180 מעלות.



"הנערות" המקוריות: וטשטיין, פרייליך וגולדשטיין.
צילום: גל דרן (למטה: "יום ראשון" בביצוע הלהקה).

 
 
לכל אורך ההופעה, היה נדמה כאילו ה"לבונטין" הפך להיות מועדון הופעות אנגלי משנות השבעים ותחילת השמונים, עת פריחת שירי "הגל החדש"- במובן החיובי של המילה. מדגדג מאוד להשוות את רועי פרייליך לפרפורמר הטוטאלי של ה"ג'וי דווויז'ן", איאן קרטיס, אבל העניין המשותף היחד בין השניים הוא רק הלהקה שהנהיגו- אשר הפכה ליד ימינם, או אם תרצו לשלם הגדול מסך חלקיו.


מהצד האחר, בניגוד ל"נערות ריינס", שלא הייתה להקה של אדם אחד, ל"מתוקים" יש עוד דרך לעבור. טוכמן בהחלט בעל נוכחות של מפיק מוזיקלי על הבמה יחד עם היותו נגן בס מוכשר, שלג מתופף "חזק ומהר", גבריאלי עושה את העבודה הנדרשת בהתאם לצורך, ועבר-הדני מכשפת בעזרת הקלידים כל שיר- אבל כרגע הם עדיין נשמעים כמו "להקת הליווי של". בינתיים בכל אופן, זה מספיק בהחלט על מנת להעניק לצופה חוויה מוזיקלית שווה, כיפית ומומלצת בהחלט.



רועי פרייליך ו"המתוקים רצח" בהופעה, "לבונטין 7", תל אביב, 30/01/2014

לינקים לדרך:

1. חן לב, "הכל אישי", "זמן חיפה/קריות", 26/11/2010
2. עמוד היוטיוב של רועי פרייליך
3. עמוד הפייסבוק של רועי פרייליך

מספריית הוידיאו:

המלצה מתוך פינת המבקר ב"חדר החדשות", חיפה והשרון






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה